לרפואה הסינית קיימת יותר מ -4,000 שנה כמערכת רפואה המבוססת על תפיסה פילוסופית של איזון.
בגוף ישנן כ-670 נקודות דיקור ו-12 ערוצים עיקריים
לרפואה הסינית המסורתית יש יותר מ -4,000 שנות היסטוריה כמערכת רפואה המבוססת על תפיסה פילוסופית של איזון (יין ויאנג, צ'י, דם, ג'ינג, נוזלי גוף, חמשת האלמנטים, הרגשות והרוח). לבריאות הנעוצה בפילוסופיה הטאואיסטית ובתרבות הסינית.
הרפואה הסינית היא תוצאה של צרכים בסיסיים ואינספור פעמים של ניסוי וטעייה במשך אלפי שנים.
הספר העיקרי של הרפואה הסינית - הקיסר הצהוב Huang di ne jing Su wen כנראה כבר היה כ3000 שנה לפני הספירה קיים ובשנת 400 לספירה כבר היו תרגומים של הספר לשפות זרות.
רפואה סינית היא רפואה שבבסיסה תמיד היה מחקר מעמיק. רוב המחקר שנעשה ברפואה סינית נעשה על אנשים (לא על חיות במעבדה), דבר שמחזק את יעילות המחקר ומהווה גורם חשוב בדייקנות המחקר ויעילותו בעתיד. לאחר פריצת הרפואה הסינית מהמזרח למערב (בשנת 1972), החלו מחקרים נוספים בתחום גם בארצות הברית ובאירופה.
הרפואה הסינית היא בבסיסה פילוסופיה אשר נקרא טאו או דאו.
האנשים המשפיעים ביותר עליה הם לאו דזה וקונפוציוס
לאו דזה (603-599 לפניה"ס)
"הדרך מוליד את האחד
האחד מוליד את השניים
השניים מולידים את השלושה
והשלושה מולידים את ריבוא הדברים:
ריבוא הדברים נושאים על גבם את היין,
וחובקים בזרועותיהם את היאנג,
והתואם נהיה מהצ'י של מיזוגם. "
לפי חלק מהמסורת לאו דזה לימד את קונפוציוס.
על פי אחת המסורת הוא היה האחראי על הארכיון של המלכים של שושלת ג'ואו.
הספר שמיוחס לו הוא Dao-De Jing (ספר הדרך והסגולה)
הספר הזה מאוד מתומצת ומעורפל יש בו הרבה מאוד סתירות פנימיות למסר שהוא ברור
העולם כל הזמן משתנה. בדומה לחוק החוק המטוטלת
"בכיוון ההפוך זו תנועת הדרך החולשה זה כוחו ריבוא הדברים בעולם נולדים מן היש היש נולד מן האין"
קונפוציוס (479-551 לפנה"ס)
"האדם מרחיב את הדרך, לא הדרך את האדם" - קונפוציוס
קונפוציוס נחשב לאבי ההומניזם העתיק ביותר
דיבר על "כיבוד אב ואם" על ערכים של צדק, הומניות ומידות טובות.
שתי הגישות מדברות על טבע האדם; האחת של לאו דזה מגינה נטורליסטית המציגה את טבע האדם כהשתנות טבעית
והשנייה היא גישה אתית הומניסטית המציגה את טבע האדם כמוסרי ביסודו
הפילוסופיה הסינית מתחילה מהתבוננות על הטבע ובטבע ישנם חוקים אוניבסליים
"השמיים והארץ לא מדברים למרות יופיים הגדול; ארבע העונות לא מתפלמסות למרות סדירותן המובהקת; ריבוא הדברים לא שוטחים את משנתם למרות מארגם המושלם. החכמים יורדים לעומקו של יפי השמים והארץ ובקיאים במארג של ריבוא הדברים; ומשום כך, האיש הנעלה לא פועל, החכם הגדול לא עושה; אפשר לומר שהם למדו זאת מצפייה בשמים ובארץ"
החכמים ראו שיש תנועות ספונטאניות וייחודיות לטבע: "חמשת האלמנטים" (Wuxing)
תיאוריית חמשת
האלמנטים(הפאזות/התנועות) מהוה את הבסיס לרפואה הסינית
הרעיון שכל העולם הוא רעיון של מחזורים (כיוונים, טעמים, צבעים). אפשר על פי אלמנטים אלו להסביר את עולם בני האדם. לפי האמונה הסינית יש 5 כיוונים: צפון, דרום, מזרח, מערב ומרכז.
לכל אלמנט כאמור ניתן לשייך איבר מסויים כמו לדוגמא אלמנט האש מתקשר עם הלב - הרגש המשוייך אל הלב הוא שמחה ושמחה פורצת למעלה כמו להבה, *גם כעס, אבל טיפין טיפין.
תאורייה נוספת אשר מציבה עמוד תווך לרפואה הסינית היא תאוריית ה - Yin & Yang
ה Yin & Yang (הצד המואר והמוצל של ההר). גישה שונה מחמשת האלמנטים, שהוא תיאור מעגלי. התיאור של הין והיאנג הוא תיאור של קומבינציה. כל תופעה ביקום מורכבת מחלקים של ין וחלקים של יאנג.
כמו לדוגמא אור וחושך, גבר ואישה, חום וקור וכו. הקומבינציה ביניהם משפיעה על הדברים. הם אינם ניגודים אחד של השני, אלא הם משולבים אחד בשני.
את התאורייה הזאת הוכיחו הסינים בעזרת טריאגרמות:
טריאגרמה נקבית - יין (Yin) טריאגרמה זכרית - יאנג(Yang)
ע"י 64 ההקסגרמות הסינים הצליחו להסביר כל תופעה שקיימת בעולם. וכך גם הגיעו ליידי חיזוי עתידות.
מקור שתיהן בערך באותו זמן, ויש האומרים כי
זמן זה מסמל את היציאה מרפואה שאמאנית
לרפואה "מדעית". הסיבות למחלות כבר לא היו
על טבעיות, אלא גורמים סביבתיים ופנימיים.
האבחנה
האבחנה ברפואה הסינית מתבססת על עשר שאלות שנותנים לנו מידע מדוייק ככל האפשר על המחלה, מיקום
כל חלק בגוף מייצג את כל הגוף, כשם שה- DNA שנמצא בכל תא בגופנו מכיל את האינפורמציה על כל השלם, כך גם אפשר בכל חלק של הגוף לראות את השלם. הרפואה הסינית מאבחנת דרך כף היד, הפנים, הבטן, הלשון וגם בעזרת הדופק דרך העורק הרדיאלי, קרוב לשורש כף היד, וכך ניתן לחוש את איכות הדם. בכל אחד מאלו יש חלוקה ל- 12 האיברים ואפשר ללמוד מהתבוננות בהם על המצב האנרגטי של הגוף.
הטיפול
הטיפול ברפואה הסינית יכול לכלול דיקור סיני, כוסות רוח, מוקסה, שיאצו וצמחי מרפא.